חלקו של מהנדס אזרחי בתכנון מבנה התעשיה וכיצד הוא משתלב עם האדריכל

מבני תעשיה נבנים בדרך כלל או ע"י בעל העסק או ע"י יזם שרוצה להפיק מהם הון כהשקעה. כאשר היזם הוא בעל העסק עבורו נבנה המבנה, אז התכנון והבניה של המבנה הם לפי צרכיו העסקיים. כאשר מדובר ביזם שתיכנן והקים את המבנה לצרכי השקעה, לא יודעים למה המבנה ישמש.

מספר דוגמאות: אם מדובר במרכז לוגיסטי לחברת ביגוד, סביר להניח שהמבנה יכלול שטח מחסנים, שטח פריקה והעמסה, שטח משרדים ועוד כמה חדרים לשימוש כללי. סביר להניח שהמבנה לא ידרש לנשיאת עומסים מיוחדים ועל כן הקונסטרוקציה שלו תתוכנן בהתאם. אם המבנה אמור לאכלס מוסך, ייתכן מאוד שהמבנה לא יתאים הן מבחינת החלוקה הפנימית, הן מבחינת הפתחים והן מבחינת יכולת נשיאת העומסים של המבנה שכן במוסכים יש לא פעם צורך בפיתרונות להרמת מנועים ופיתרונות אלה מתחברים לתקרה.

חשוב לדעת בנקודה זו כי השקעה במבנה תעשיה מאוד משתלמת אם עושים זאת נכון. אם מצמצמים את עלויות הבניה ומשך זמן הבניה ויוצרים מבנה היכול לתת מענה למגוון רחב של שימושים ולקוחות, ניתן לקבל תשואה גבוהה על השקעה זו. כדי להגיע למצב זה של מבנה מתוכנן בצורה נכונה והיכול להתאים למגוון רחב של שוכרים, מומלץ להיעזר בצוות של אדריכל ומהנדס קונסטרוקטור מנוסים בתחום מבני התעשיה.

אם כן, המורכבות התכנונית של מבנה תעשיה גדלה כאשר מדובר במבנה למטרות כלליות. כאן כבר חשוב ליצור מבנה שיוכל לשמש למגוון שימושים כך שתמיד ייהיה קל למצוא שוכר. בנוסף, תכנון נכון של המבנה ושילוב של מהנדס אזרחי לאורך כל שלבי התכנון והבניה, עשוי לסייע למנוע ליקויי בניה (כן, כן, גם במבני תעשיה יש ליקויי בניה לעיתים קרובות).

תכנון מבנה תעשיה הוא דיאלוג של המהנדס והאדריכל:

 

בתכנון מבני תעשיה, למהנדס, כפי שמוסבר באתר של ב.צ.ת. לתעשיה, יש הרבה משקל הן בעיצוב התוצאה הסופית, הן בצמצום עלויות הפרוייקט והן ביכולת להפיק ממנו רווח. מספר דוגמאות: מבנה תעשיה כללי צריך להיות עם כמה שפחות עמודים השוברים את החלל. עמודים כאלה עלולים להפריע לפעילות במבנה כגון תנועת מלגזות או התקנת מידוף והמצאותם של עמודים כאלה עלולה להרחיק שוכרים עתידיים מסויימים. מהנדס שאינו מכיר את התחום עשוי לשלב במבנה עמודי תמך קונסטרוקטיביים מבלי להכיר את ההשפעות שלהם בשלבים מאוחרים יותר. מהנדס מנוסה יתאמץ לתת פיתרון חלופי כגון גג כיפתי או גג בבניה קלה בו ניתן לייצר מפתחים גדולים מבלי להידרש לשימוש בפרופילים עבים לנשיאת עומס, המעלים את עלויות הבניה.

דוגמה נוספת היא חשיבה מחוץ לקופסה בנושא ביסוס המבנה. כידוע, חפירת ויציקת כלונסאות היא הליך יקר יחסית. בנוסף, איזורים רבים בארץ מתאפיינים בקרקע שמנה הנוטה להתרחב ולהתכווץ באופן משמעותי בהתאם למידת הרטיבות. כפועל יוצא מהתרחבות והתכווצות זו, עשויים להווצר במבנה סדקים ובשלבים מאוחרים יותר גם שברים של ממש. זהו ליקוי בניה משמעותי אשר ניתן למנוע אותו בקלות ואף לצמצם עלויות. מסתבר שבמקומות רבים בארץ, ניתן לבסס את המבנה על גבי מצעים מהודקים ורצפת רפסודה וכך להמנע הן מההוצאה הכספית הגדולה והן מליקויי הבניה בבאים בעקבותיה.

דגמה נוספת לליקויי בניה אותם יכול המהנדס למנוע נובעת ממקדמי התכווצות והתרחבות שונים של חומרים שונים. הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט כאשר משלבים בניה קלה וקונוונציונלית באותו מבנה, מה שעלול לגרום לליקויי בניה בחלקים הבנויים בבניה קלה. לעיתים האדריכל דוחף לשימוש בחומרים מסויימים מבלי להיות מודע למקדמי ההתפשטות שלהם. המצב בבתים למגורים הוא לא מורכב במיוחד היות שמבחר החומרים מצומצם. מאידך, במבני תעשיה, שם ישנו חופש גדול מאוד וניתן לבנות ממגוון עצום של חומרים, לעיתים קרובות נוצר מצב פוטנציאלי לליקוי בניה. נוכחות של מהנדס בשלב זה בבניה

כמעט לכל החלטה של המהנדס האזרחי הקונסטרוקטור ישנה השפעה על החזות האדריכלית של המבנה. בין אם צורת התקרה (ישר, חד שיפועי, דו שיפועי, כיפתי וכו'), העמודים בתוך המבנה, רוחב המפתחים ועוד. לפיכך צורך העבודה המומלצת בשלב התכנון היא אדריכל + קונסטרוקטור ולא רק אדריכל המעביר תוכנית לקונסטרוקטור כנהוג בבתים פרטיים למשל. שילוב נכון בין שני בעלי המקצוע הללו עשוי לספק מענה טוב יותר וחיסכון משמעותי בעלויות.

 

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לשיח?
אשמח לקבל את תגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>